אורות הקודש אורות של מודעות 1
שיל"ת
"כל מה שהאמת היא יותר גבוהה היא יותר פשוטה, ויותר נחוצה לכל.
צַרוּת הלב של האדם עלולה היא לנסות לנתח את האמת לחלקים,
להקטין אותה, מתירא הוא מפני גודלה,
וחושב שבהקטנתה תהיה יותר פופולרית,
יותר שווה לכל נפש,
ובאמת בזה הוא מכביד יותר,
ומונע מהכל את היותר נחוץ לו " (שער 'חכמת הקודש' סימן ד)
"כל מה שהאמת היא יותר גבוהה היא יותר פשוטה..." – לְמַה הדבר דומה?
עומד אדם על המדרכה ולנגד עיניו נכנסת מכונית בחוזקה בגדר ההפרדה שבמרכז הכביש. מן הקומה הרביעית צופה אדם אחר במתרחש ורואה שמאתיים מטר קודם קפץ ילד אל הכביש והנהג סטה במהירות כדי לא לפגוע בו. מן הקומה העשרים ראה אדם אחר שמאה מטר קודם לכן שיחקו ילדים במגרש משחקים וכדור עף אל הכביש.
באופן פיזי - ככל שצופים במתרחש ממקום גבוה יותר כך רואים יותר פרטים של התמונה הכללית
באופן רוחני – ככל שהבנתנו גבוהה יותר היא "רואה" יותר פרטים, יותר סיבות, ואז יש גם יותר תובנות - כך הדבר נהיה ברור יותר ופשוט יותר.
תחשבו רגע – איך ניראית עיר כשמתהלכים ברחובותיה, איך היא ניראית מתצפית גבוהה, איך היא ניראית מממטוס ואיך היא ניראית מן החלל, אם בכלל.
כך גם בהבנה שלנו – בתחילה רואים כל דבר בנפרד, עולים לתצפית גבוהה יותר והכל ניראה יותר כגוש, הקווים המבדילים לא בולטים, ממטוס כבר לא רואים את המבדיל, אין גבולות, ומן החלל קיימת רק המהות הבסיסית שהיא הכדור הכחול – היא השלם – היא השלום. ככל שמתקרבים לארץ נוצר הפירוד.גופים שונים – בדומם, בצומח בחי ובמְדַבֵּר(אדם) – חווים שוֹנוּת, מתחים, קונפליקטים.
"...ויותר נחוצה לכל" - למה האמת הגבוהה נחוצה יותר? כי מן הגובה שמכיל את כל האמיתות מתקבל מידע רב יותר, ואין הכוונה רק למידע של עובדות אלא גם, וחשוב מאוד, מידע על מצבים רגשיים, פסיכולוגיים, תודעתיים, וכך מתקבלת תמונה שלמה, ויש סיכוי שיעשה שלום. מפרספקטיבה גבוהה ניתנת תמונה שלמה, ובלי 'שלם' אין שלום
ולמה אז האמת היא יותר פשוטה? – כי התובנה מוארת כולה מאור של כל חלק וחלק, ויחד נוצר אור שמאחד את כל התובנות. אין חלקים חשוכים, אין חוסר הבנה או התעלמות מאיזשהו רכיב של התמונה הכוללת. התצריף (פאזל) כולל את כל חלקיו והתמונה שלמה וברורה.
צַרוּת הלב... לב צר מרגיש רק את עצמו. אין בו מקום להרגיש את האחר, אבל לחוות רק את עצמו הרי זה לחוות רק חלק קטן מן התמונה הכוללת. הרי זה כמו לצפות בארוע מגובה המדרכה ולא יותר. זה לראות רק חלק מן האמת שרואים מן הגבהים השונים, זה לנתח את האמת לחלקים ולראות בחלק שנכנס ללב הצר – את האמת השלמה.
הסיבה להחלטה כזו היא פחד, בשפתו ש להרב קוק: "מתירא הוא מפני גודלה". אדם חושב שאם ירחיב את ליבו ויכניס אליו עוד אמת אחת או שתיים של אותו מצב, הרי שהוא מאיים על האינטרסים שלו, ובעצם על קיומו שלו, בעוד שלמעשה התהליך הוא הפוך. באי הבנתו שהאמת מורכבת מחלקים שונים הוא מתחיל להניע תהליך של הרס עצמי. פחות מזה הוא פחות שלום, ו"צרוּת לב", כלומר לב שלא מוכן לראות שום חלק אחר בתמונה הכוללת הרי הוא "מכביד יותר, ומונע מהכל את היותר נחוץ לו " – לאדם, לחברה, לעולם.
כי מה באמת נחוץ לנו? כשרון להיות ישויות בעלי תודעה שיודעת לאחד את הניגודים. זהו 'תיקון עולם' . מפירוד ל'אחדות של ניגודים'. אז תגידו – האם זה לא פשוט להבין? פשוט ביותר. הקושי הוא הישום.
לסיכום – הפסוק (תהילים כ"ט 11) "יְהוָה--עֹז, לְעַמּוֹ יִתֵּן; יְהוָה, יְבָרֵךְ אֶת-עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם"הוא כל התורה הזו כולה על רגל אחת. העוז הוא השלום !!!
שבת שלום ומבורך
מירה
הרַבָּה מירה רז
