אני מאשימה
אני, נכדתו של יעקב שלמה החסיד, שנרצח ונשרף באושוויץ עם אשתו ושני בניו הקטנים, מאשימה את הרב אליהו ודומיו בביזיון קודשי ישראל, בחוצפה כלפי שמיא ובחילול שם שמים ברבים.
בבזיון קודשי ישראל, מדוע?
כיון שהוא אינו מכבד את המסר ששלח הקב"ה לעמו באמצעות ישעיהו הנביא (נה 9):
"כי גבהו שמים מארץ, כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחחשבותיכם"
כאשר מוטלים לפנינו ששה מיליון יהודים רצוחים, בתוכם סבי וסבתותי, דודי ודודותי ובני משפחותיהם שמעולם לא הכרתי, קם בשר ודם, צל עובר בעולם הזה, שהוא רב בישראל - ומכריז שהוא יודע את הסיבה???
כאשר מתו שני בניו של אהרון הכהן בהקריבם אש זרה נאמר בתורה "וידום אהרון" !
דום לך הרב ! הרכן ראשך לפני בורא עולם ושתוק, ועל תרקוד על הדם של משפחתי כדי להאדיר את מעמדך !
בחוצפה כלפי שמיא, מדוע?
כמי שמחוייב לומר "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" בכוונה, מסתבר שהרב הנכבד איננו מבין בכלל את משמעות ההגד הזה. משמעותו הוא שמקור אחד ברא אותו ואת שכמותו כמו גם אותי ואת שכמותי, שאנו רפורמים גאים. וכך בכל דור ודור, בכל תקופה ותקופה, הקב"ה, שהוא אלוהי ההיסטוריה והעמים כולם, מניע תהליכים בעולם, שבו לכל גורם ולכל פרט יש תפקיד, ויש משמעות. למחלוקת בין האורתודוכסים והרפורמים יש משמעות חשובה ביותר בהתפתחות הרוחנית של העם אלא שראוי לומר עליה – "אלו ואלו דברי אלהים חיים", וראוי שתהיה "מחלוקת לשם שמים". במקום זאת מנצל האיש הזה בחוצפתו את התפקיד שאלהים הועיד לו בעולמו ומצמצם את השמים מעל לראשו בלבד. כל השאר אין להם שמיים יש להם רק לשון הרע מעל לראשם . ובכן, מן השמיים כבר יראו לך מה דינו של מי שמתיימר לדעת את דרכי השם.
בחילול שם שמים ברבים, מדוע?
"חותמו של הקב"ה אמת". מאלף עד תו הוא קיים בבריאה כולה והבריאה כולה בו. הוא המורה לנו את תכלית הקיום שלנו, לדעת את בוראנו ע"י יצירת מציאות של אחדות הניגודים, שהיא מהותו של בורא הכל. אבל רבנו המהולל - הרי הוא המן הרשע בלבוש של רב, שאמר: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד..."
ומאותו מקום הזוי ושקרי הוא מרעיל את מוחות מאזיניו לגרום בכוונה שנאה ופרוד בתוך עם ישראל
על מנת לקבוע בלעדיות לדרכו ולמחשבתו.
הרב הנכבד ציטט חלק פסוק (שמות כב 5) "כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה" כדי לומר שהאש (הרפורמים) שרפו לא רק קוצים (רפורמים) אלא גם תבואה (אנשים נפלאים כמוהו וכנראה גם משפחתי שהיתה אורתודוכסית)
המשך הפסוק אומר: "שלם ישלם המבעיר את הבערה". ובכן, להיות פרשנית גם אני יודעת. והנה פרשנותי:
"כי תצא אש (דברי הבלע הכפירה והחוצפה של כבודו) ומצאה קוצים (אנשי שלומו שבולעים את דבריו בצמא) ונאכל גדיש או הקמה (כל הזרמים הליברלים בעולם היהודי המודרני שמופלים ומושמצים ע"י האורתודוכסיה) - שלם ישלם המבעיר (ללא מילים) את הבערה !
לסיים כך אי אפשר ועל כן אומר – "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה"
אנחנו הרפורמים באנו מאהבה היהדות ועם ישראל, גם אם עשינו טעויות, ושום בערה לא תנתק אותנו מן המים החיים של תורת ישראל.
