שבת 'זכור' - השבת שלפני פורים
שבת זו, שלפני פורים נקראת גם שבת 'זָכוֹר' וקוראים בה בסיום קריאת הפרשה את הפסוקים הבאים: "זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה-אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ--תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; לֹא, תִּשְׁכָּח" (דברים כ"ה 17-19)
אמר הרב מרדכי י.ל.זק"ש: "...אבל מפני שנחשלים האלה היו "אחריך", כלומר הנחתם אותם לאחריכם, ושכחתם אותם - כמו שאמרו חז"ל בענין 'מתנות עניים' (דברים כ"ד 21) : "כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ, לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ: לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, יִהְיֶה..." - אחריך, זו שכחה (חולין קלא) . ועם ישראל היה "עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים", ושכח את האחים האלה, לכן היה יכול היה עמלק לזנב בהם. ולכן ציוותה לנו התורה לזכור את עמלק, ויחד עם זאת הזהירה אותנו לבל נשכח מעתה את אחינו הזקוקים להדרכה ועזרה, ולהחזיקם בתוך המחנה – "לֹא, תִּשְׁכָּח".
דבר חשוב ביותר – שלא מודגש דיו. התורה מדברת על מחית זכרו של עמלק.
'עמלק' (240) הוא ה'ספק' (240) הסודק עד מחריב את האמונה בזמן של סבל.
בעמלק הפיזי נלחמו כשהתקיף, אפילו בימי שאול המלך.
כיצד השתרש בתודעתנו הקולקטיבית המושג 'עמלק' להגדרת עם אחר שעלינו להשמידו – לא אוכל לצערי לפרט עכשיו. אבל בשבת זו שלפני פורים בואו ניצמד לטקסט התורה שבכתב
שמדבר המפורש על שינוי של תודעה.
שמות י"ז 14 : "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְשִׂים, בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ: כִּי-מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם"
שמות י"ז 16 : "וַיֹּאמֶר, כִּי-יָד עַל-כֵּס יָהּ, מִלְחָמָה לַיהוָה, בַּעֲמָלֵק--מִדֹּר, דֹּר"
דברים כ"ה 19: "...תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם..."
או ש'עמלק' מנווט את חיינו, או שה'אמונה' מראה לנו נתיב ללכת בו ולדבוק בו למרות כל הקשיים !
חג פורים שמח
ושבת שלום ומבורך
הרבה מירה רז
